"השכונה שלי"
בשכונה שלי יש המון חול, הוא עף עם הרוח מהחוף שממול ונוחת לו במרפסות הבתים.
מהמרפסות הוא מתגנב לו בערמומיות לתוך חדרי הבית, מהסלון למטבח, לשירותים ולחדרי השינה.
כשהולכים לישון בלילה מרגישים אותו על הסדינים, רואים אותו על שולחן הזכוכית שבסלון ובחריצים של הספות.
פעמיים ביום אני כמעט מנצחת אותו, האויב הגדול שלו- המטאטא, דוחק אותו מפינה לפינה, עורם אותו לתל קטן ומשם הוא מובל בשמחה רבה לפח האשפה.
הטקס הזה קורה לכמה דקות ואז יש לי שעה או שעתיים של נחת ורגיעה, הרגשת הקלה של בית נקי ונעים, עד שהגרגר הבא מופיע וחוזר חלילה....
וככה בהרגשה של חזרה שוב ושוב כמו במשחק באולינג, זורקים את הכדור, הפינים מופלים, אך אחרי רגע הם חוזרים ועומדים, זורקים את הכדור, הם נופלים שוב ומורמים.... וכך זה קורה בגלגל שלא נגמר. המלחמה האבודה שלי בחול.
